Tuesday, January 6, 2043

שלום שמי אפרים וכיום אני בן 62. אני נשוי באושר לזהבית עם שני ילדים בוגרים. לאחרונה השתחררתי משירות קבע מסודר בחיל האוויר שם הייתי אחראי על אגף תחזוקה, וכיום אני עובד בחברת שיווק.
לאור עבודתי המצריכה שעות רבות מחוץ לבית אני נאלץ לאכול בחוץ בשעות לא מסודרות וארוחות לא מסודרות, לרוב פחמימות. בעקבות זאת עליתי במשקל, לפחות 25 ק"ג עודפים.
בנוסף נחתכתי לפני כשבועיים ביד אבל הפצע עדיין לא החלים. בזמן האחרון אני מרגיש מאוד עייף, כבר בשעות המוקדמות של אחר הצהריים, אני כל הזמן צמא ויוצא להתפנות כל חצי שעה בערך.

האם תדע באיזו תופעה מדובר? האם תוכל לייעץ לי מה לעשות?

תודה, אפרים.

Monday, January 6, 2042

אפרים שלום,

ע"פ הסממנים שמסרת לי, נראה כי הינך לוקה במחלת הסוכרת.
לפני המלצתי לגבי התרופה אני רוצה להסביר לך בדרך יותר מפורטת על המחלה.
בהשוואה לאדם בריא, אדם החולה במחלת הסוכרת למעשה לוקה ברמה גבוהה של גלוקוז בדם ובשתן. אצל אדם חולה שאינו מקבל טיפול רפואי, מתגלות תופעות הקשורות לרמת סוכר גבוהה בדם, כגון הרגשת צימאון, איבוד משקל, חולשה, עיכוב בריפוי פצעים והשתנה מוגברת. המחלה מאובחנת על ידי מציאת כמויות גדולות של סוכר בדם או בשתן, לפעמים בלי סימנים אחרים. בחולים המבוגרים והשמנים יותר, עיקר הטיפול הוא הורדת משקל ופיקוח על צריכת המזונות. לפעמים יש צורך בזריקות אינסולין או בתרופות המורידות את רמת הסוכר בדם. בחולים הצעירים יותר, שאצלם קיימת סכנה גדולה יותר להתפתחות סיבוכים פתאומיים, יש בדרך כלל צורך בזריקות אינסולין יומיות. אם כך, לכל סוגי הסוכרת משותף הסוכר הגבוה בדם ובשתן יחד עם שינוי כלשהו בהפרשה.
אינסולין הוא הורמון המופרש מתאי בטא באיי לנגרהנס שבלבלב אל מחזור הדם. האינסולין מכונה "הורמון השובע". לאינסולין שלושה תפקידים עיקריים בגוף: הוא גורם גדילה חשוב המעודד תאים להתחלק, הוא הורמון המשפיע על תאים שונים להתמיין לתפקידים שונים ובעיקר, התפקיד הקשור ביותר לסוכרת, תפקידו הוא לשלוט על רמות "חומרי המזון" בדם כגון סוכר, שומנים וגופי קטון.
ומכאן, לדרכי הטיפול:
מילת המפתח בסוכרת היא איזון. מאחר ורמות הסוכר תלויות מאוד באכילה ופעילות, יש להתאים לכל אדם טיפול על-פי אורח חייו. מחקרים שונים חוזרים ומראים שאפילו הורדה קטנה של מספר קילוגרמים ותוספת של פעילות גופנית לא אינטנסיבית, כגון הליכה, משפרות איזון סוכר בצורה דרמטית.


לכן, אמליץ לך כהתחלה, להפחית באכילת מאכלים עתירי סוכר ולהרבות בפעילות גופנית.

בברכת הצלחה,
ד"ר שרוני.

Sunday, January 6, 2041

ברצוני להעביר מעט מידע כללי על מחלת הסוכרת.
מחלת הסוכרת ידועה עוד מימי קדם, אולם הגורם לה התגלה רק בסביבות תחילת המאה העשרים.
חלקו של ה
לבלב בסוכרת התגלה בשנת 1889 על ידי יוזף פון מרינג ואוסקר מינקובסקי, שגילו שכלבים שהלבלב הוסר מגופם גילו את תסמיני הסוכרת, ומתו תוך זמן קצר.
ב-1910 העלה סיר אדוארד אלברט שרפלי שייפר את ההשערה שהסוכרת נגרמת ממחסור בגוף בחומר כימי יחיד. לחומר ההיפותטי הוא קרא "
אינסולין".
את הטיפול באינסולין לחולי סוכרת גילה צוות באוניברסיטת
טורנטו שבקנדה שכלל את פרדיריק בנטינג, ג'ון מקלאד, צ'ארלס בסט וג'יימס קוליפ. בנטינג ובסט חזרו על הניסוי של פון מרינג ומינקובסקי, אך הפעם טיפלו בכלבים חסרי הלבלב בעזרת אינוסלין שהפיקו מאיי לנגרהנס בלבלב של כלבים בריאים.
זריקת האינסולין הראשונה ניתנה לחולה בן 14 בשם לאונרד תומפסון ב-
11 בינואר1922. החומר שבזריקה הראשונה לא היה טהור מספיק, וגרם לתגובה אלרגית, אך תוך 12 יום הצליח הצוות לייצר אינסולין טהור מספיק, והטיפול הוכתר בהצלחה. החוקרים לא רשמו פטנט על הטיפול, ובכך הוא הפך לנחלת העולם תוך זמן קצר.
דרך ההדבקה היא הדבקה וראלית.
זהו הכיוון העיקרי. ייתכן שה
נגיף המדביק פוגע בתאי הבטא או מדביק אותם וכך גורם לתגובה חיסונית. ייתכן גם שבגלל דמיון בין הנגיף לתאי הבטא הגוף מזהה אותם בטעות כגורם חיצוני והורס אותם ("חיקוי מולקולר"). תאוריה זו מתאימה לשכיחות העונתית המשתנה של סוכרת מסוג 1 ומסבירה מדוע סוכרת מסוג זה נוטה להופיע לאחר מגפות של נגיפים מסוימים.

מקווה שהעשרתי את ידיעותיכם,
בברכה,
פרופסור ויקינגים.

Friday, January 6, 2040

ד"ר שרוני ופרופסור וקינגים שלום,

כאות התחלה, ארצה להודות לכם על תגובותיכם ועזרתכם.
הסקירה ההיסטורית העשירה את ידיעותיי והמידע הכללי טרם לי מאוד להבין יותר את המחלה, כיצד היא משפיעה וכיצד ניתן לטפל בה.
אני משתדל להפחית במזונות עתירי סוכר ומשתדל להתמיד בפעילות גופנית.
למרות זאת, אני לא מרגיש שינוי במצבי ואפילו החמרה. העייפות רק גוברת והצמאון לא נפסק. אני לא יודע אם יש קשר לכך, אבל ראייתי נהייתה מטושטשת מעט.
מה עליי לעשות? האם ישנה דרך טיפול נוספת?
תודה,
. אפרים

Thursday, January 6, 2039

ישנה דרך טיפול נוספת והיא זריקות אינסולין.
הלבלב מפריש כמויות הולכות וגדלות של אינסולין, בתקווה כי רקמות הגוף יגיבו לאינסולין. בשלב מתקדם, אוזלים מאגרי האינסולין בלבלב כליל, וגם המבוגר זקוק להזרקות אינסולין יומיומיות. חולי סוכרת מבוגרים רבים לוקים בשלב מתקדם של המחלה בסוכרת התלויה באינסולין, בעקבות הדלדלות מאגרי האינסולין בלבלב, עד שזה הגיע לאי ספיקה וחדל מלהפריש אינסולין. לכן, ישנו צורך בהזרקות אינסולין.
למרות שמדובר למעשה באותו החומר הקיים בגוף, הטיפול החיצוני באינסולין לא מצליח לשמור על איזון סוכר באותה הרמה של האדם הבריא ודורש ניהול אורח חיים מאוד קפדני. כדי להבין מדוע דבר זה מתרחש יש להבין את שתי הדרישות לאיזון סוכר תקין והם: מידע על רמת הסוכר בדם והוספה של אינסולין לדם המתאים בדיוק לרמת הסוכר במטרה להגיע לערכים הרצויים (שהם 80-110 מיליגרם לדציליטר). הלבלב עושה את שתי הפעולות בצורה אידיאלית, הוא חש את הסוכר כל הזמן ומפריש אינסולין בצורה מתמדת כך שרמתו תמיד מתאימה לצורך הגופני. החולים לעומת זאת, מודדים סוכר מספר מסוים של פעמים ביום ועל-פי המידע המתקבל ממדידות אלה מזריקים אינסולין. גורם שלילי נוסף הוא שהאינסולין המוזרק מוכנס מתחת לעור, ספיגתו ופינויו משם איטיים יחסית ותלויים במשתנים רבים (חום, פעילות וכו').
אם כך, אני ממליץ לך להשתמש זריקות אינסולין שישפרו את מצבך.

בברכה,
ד"ר שרוני.

Saturday, January 16, 2038

ברצוני להוסיף על מידע הרופא ולייעץ לחולה על שיטות טיפול באינסולין חדישות.
כיום ישנם פיתוחים מדעיים שמטרתם לשפר מצב זה. הראשון שבהם הוא אינסולינים סינתטיים בעלי תכונות שונות. רמות האינסולין בגוף התקין מורכבות ממרכיב בסיסי (בזאלי) השומר על רמה קבועה כל הזמן, ומרכיב "בולוסי" היוצר קפיצה ברמות אינסולין כאשר אנו אוכלים. כדי לחקות דבר זה פותחו כיום אינסולינים השומרים על רמה קבועה (לבמיר,לנטוס) ואינסולינים שרמתם עולה ויורדת בצורה מהירה מאוד (נובורפיד, הומולוג).
ההתפתחות הבאה הגיעה עם הצגתה של
משאבת האינסולין. משאבה זו נישאת על האדם ומזריקה לגופו רמה קבועה של אינסולין, כאשר הוא אוכל הוא יכול להזריק כמות נוספת. מחקרים שונים הראו שמשאבה זו מספקת איזון סוכר טוב יותר וגם מעניקה לנושאיה יותר גמישות באורח החיים.
כעת המטרה היא לשפר את האספקט השני, מדידות הסוכר. המטרה היא לעבור ממדידות בדידות למדידה מתמדת שתעניק לחולה מידע בלתי פוסק של הרמות בדמו. כיום טכנולוגיה זו אינה אמינה מספיק ויקרה מאוד אך פיתוחים מבטיחים נראים באופק.
המטרה הסופית היא "לסגור את המעגל". כאשר נהיה בעלי מדידה מתמדת של רמות סוכר, יחד עם משאבה המזריקה אינסולין ישירות לדם, נוכל למעשה ליצור לבלב מלאכותי שיחקה את הלבלב האמיתי באמצעות
אלגוריתם אותו נתכנת למכשיר. כיום חלום זה נראה די רחוק.
בברכה,
פרופסור ויקינגים

Tuesday, January 6, 2037

ד"ר שרוני שלום, ברצוני להודות לך על מתן הייעוץ, מצבי משתפר ואני מרגיש יותר טוב. הודות לייעוץ פרופסור ויקינגים אני משתמש במכשיר החדיש ביעילות. השימוש במכשיר מקל עליי מאוד, גורם לי להתעלם ולשכוח מהמחלה ולפעול בדרך רגילה. ירדתי במשקל, אני אוכל ארוחות מסודרות, הרגשת הצימאון והצורך ללכת לשירותים התמעט, העייפות פחתה וראייתי השתפרה.
אשמח לדעת אם המחלה ניתנת לריפוי מוחלט ובאיזו סוג סכרת אני לוקה.
תודה ,

אפרים.

Sunday, January 6, 2036

אני שמח לשמוע כי הרגשתך משתפרת, אך עלייך להתמיד משום שהמחלה לא ניתנת לריפוי מוחלט אלא רק לשיפור המצב. הינך לוקה בסוכרת מסוג 2. 90% מחולי הסוכרת סובלים מסוכרת סוג 2. סוג זה פוגע בעיקר במבוגרים מעל גיל 30 אך לעתים גם במתבגרים, בעיקר אלה הסובלים מהשמנת יתר. המחלה מופיעה באיטיות ומתגלה לעתים קרובות בבדיקת דם מקרית. סוג זה של סוכרת הוא בעל מרכיב גנטי חזק מאוד, אך למאפייני אורח חיים יש השפעה מכריעה על התפתחות ומהלך המחלה. סוכרת סוג 2 היא מחלה פרוגרסיבית, החולים נדרשים ליותר ויותר טיפול עם חלוף השנים.
הנני מעוניין כי תהיה במעקב מסודר על מנת למנוע התפתחויות וסיבוכים.

ד"ר שרוני.

Saturday, January 6, 2035

ברצוני להוסיף מעט מידע על סוגי סוכרת.
ישנו סוג סוכרת נוסף והוא סוכרת מס' 1. כ-10% מחולי הסוכרת סובלים מסוג זה, הידוע גם בשם "סוכרת נעורים". עיקר ההופעה היא בחולים מתחת לגיל 30 בייחוד מיד לפני גיל בית-ספר ושוב בגיל ההתבגרות. התגלות המחלה בדרך-כלל סוערת. סוג זה מאופיין בהרס של תאי הבטא בלבלב, הרס זה מוביל בסופו של דבר לחוסר מוחלט של אינסולין ותלות מלאה במתן אינסולין חיצוני. בניגוד לאמונה הרווחת, סוכרת מסוג 1 היא הסוג עם הקשר הנמוך ביותר לגנטיקה. מעריכים שגורמים גנטיים אחראים לכ-33% מהנטייה לסוכרת מסוג 1. בנוסף לנטייה מוקדמת זו נדרש גם גורם סביבתי לא ידוע שיהווה את ה"הדק" המיידי להתפרצות התגובה החיסונית ההרסנית כנגד תאי הבטא. ההשערות לגבי גורם סביבתי זה רבות.
בנוסף, אני רוצה לספר לך מעט על שכיחות המחלה מבחינה סטטיסטית.
כ-10% מהאוכלוסייה חולים בסוכרת מסוג 1, לסוכרת מסוג זה יש קשר חזק מאוד למיקום גאוגרפי. הסיכון הגבוה ביותר הוא ב
סקנדינביה, ממוצע בארצות הברית ובקנדה ונמוך ביותר ביפן וסין. לא ידועה הסיבה לקשר זה, ומחקרי מהגרים הראו שמהגרים "יורשים" את הסכנה של האזור החדש שעברו אליו. בישראל, השכיחות הגבוהה ביותר של סוכרת מסוג 1 קיימת ביוצאי תימן. כ- 90% חולים בסוכרת מסוג 2. גם לסוכרת מסוג 2 התפזרות גאוגרפית מסוימת, כאשר האיים הפסיפיים בעלי ההמצאות הגבוהה ביותר, ארצות הברית והודו במרכז ורוסיה וסין בעלות ההימצאות הנמוכה ביותר.
,בברכה
פרופסור ויקינגים.